למונח "פרי" יש מספר הגדרות שונות שכל אחת מהן היא בהקשר אחר ובעלת משמעות שונה.

בבוטניקה, הפרי הוא חלק מהצמח הנוצר מחלקי הפרח הפנימיים בעקבות הפריית הביציות שבתוך השחלה על ידי תאי המין הזכריים המגיעים מן האבקן דרך עמוד העלי. הגדרתו הבוטנית של הפרי היא חד משמעית, למעט המקרים בהם הפרי מטמיע בתוכו חלקים נוספים של הצמח מלבד הזרעים והמעטפת שסביבם, כמו למשל במקרה של תאנים ותותים.

בתחומי התזונה והקולינריה, שמהם מושפע השימוש במילה פרי בשפת הדיבור, הפרי מוגדר אחרת, כך שמספר פירות המוכללים בהגדרה הבוטנית, מוגדרים כירקות מבחינה קולינרית, כמו כן גם חלקים אחרים של הצמח (שורשים, פקעות, בצלים, גבעולים, עלים פרחים וכו') מוגדרים כירקות מבחינה זו.

ההגדרה הקולינרית מתייחסת לפירות הניתנים למאכל בלבד. אלו מביניהם שטעמם נע בין מתוק לחמוץ ומרקמם בשרני - הם הפירות והאחרים, שאינם מתוקים או חמוצים- הם הירקות.

הגדרה אחרת מתייחסת לסוג הצמח עליו גדל הפרי. הפרי יהיה זה שגדל על עץ, שיח או מטפס, והצומח על הקרקע או מתחתיה מוגדר כירק. גם הגדרה זו חלה על הפירות הנאכלים. על פי הגדרה זו, ובניגוד להגדרה הקודמת ולשפת הדיבור, אבטיח ותות שדה הם ירקות, מפני שהם גדלים על הקרקע. על פי הגדרה זו השקד יהיה פרי, למרות שמבחינה בוטנית מדובר בזרע.

ההלכה היהודית, המבחינה בין פרי העץ לפרי האדמה לצורך ברכות הנהנין, נוקטת גישה דומה לגישה האחרונה שהוזכרה: פרי העץ הוא כל חלק נאכל של העץ, וכל שאינו פרי העץ הוא פרי האדמה. הבחנה נוספת של ההלכה בין פרי לירק הוא מועד ההתחדשות של הענפים והגזע, האם הענפים והגזע מתחדשים מידי שנה (ירק) או שהם קיימים משנה לשנה (פרי).

בננה, לפי הגדרה זו, היא פרי האדמה מכיוון שהיא גדלה על צמח חד שנתי. למרות שההלכה ממיינת על פי הקריטריון של 'גדל על העץ' או 'גדל על האדמה', עדיין יש הבדלים בין שיטה זו לבין הקודמת מאחר וההגדרה ל'עץ' היא שונה.

שאלת הגדרתם של פירות וירקות עולה גם מלשונו של החוק, על פיה מוגדרים הירקות והפרות על פי רשימה ולא על ידי הגדרה מאלו המובאות כאן. סעיף 30 לחוק מס ערך מוסף קובע מס בשיעור אפס על "מכירת פירות וירקות מסוגים שקבע שר האוצר, שלא נעשה בהם כל עיבוד; לענין זה לא יראו כעיבוד ניקוי, בירור, אריזה, הבחלה, החסנה וקירור". בהתאם לסמכות שניתנה לו בסעיף זה, קבע שר האוצר רשימה של ירקות ורשימה של פירות.

בארצות הברית, אופן ההבחנה היה שונה. השאלה האם עגבניה היא פרי או ירק הגיעה בשנת 1893 לדיון בבית המשפט העליון של ארצות הברית, בתביעה שהוגשה נגד גובה המסים של נמל ניו יורק בקשר למכסי מגן שהוטלו על יבוא עגבניות. בפסק דינו
(ניקס נגד הידן) קבע בית המשפט שהעגבניה היא ירק זאת בהתבסס על הדרך בה משתמשים בה והתפיסה הכללית בקרב הציבור.